תופעת ההטרדה המינית ומקומה בארגון הצבאי

תופעת ההטרדה המינית ומקומה בארגון הצבאי סקירת ספרות 2002 גב' אינה לוי ד"ר שרה בן דוד נוב'

1 פתח דבר הטרדה מינית היא תופעה חברתית מסוכנת, המהווה אחת מצורות ההפלייה נגד נשים ואשר מבטאת תפיסה הררכית כוחנית ביחסים שבין גבר לאישה ולא מערכת יחסים הדדית ומוסכמת. העובדה המצערת, כי הנושא אינו יורד מסדר היום, מעידה יותר מכל על הצורך בשינוי נורמטיבי וחינוכי עמוק על מנת למגר את התופעה. במדינת ישראל, התגבשה בשנים האחרונות מודעות ציבורית לגבי תופעת ההטרדה המינית, היקפה וחומרת פגיעתה בנשים בכל מגזרי החיים: האישים, החברתיים והציבוריים. מודעות זו הגיעה לכלל ביטוי בחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 8991. חוק זה נועד לחזק את ערך שוויון האשה ואת זכותה לסביבת עבודה בטוחה ומכבדת, תוך הדגשה כי כל תופעה של הטרדה מינית, במעש ובמלל, הינה עבירה שעונש בצידה. צבא ההגנה לישראל, הינו הצבא היחידי בעולם המגייס נשים בתוקף חוק. ייחודיותו זו ומאפייניו כאירגון גברי-הררכי, בו נשים מהוות מיעוט, לצד מרכזיותו כמוסד לאומי השואב כוחו ועוצמתו מהעם ובה בעת, ממלא תפקיד מעצב בחברה הישראלית, העמידוהו כאחד הארגונים המחוייבים ביותר למיגור התופעה. צה"ל פועל הן באופן הצהרתי והן במעשים למיגור תופעת ההטרדה המינית. מחוייבתו של צה"ל לנושא ואי הלגיטימיות לקיומה של התופעה בצבא ההגנה לישראל, מצאה ביטויה הן בפקודת מטכ"ל משנת 8999 )עוד טרם פורסם החוק במדינת ישראל( והן במדיניות הרמטכ"ל, שתורגמה לתוכנית מערכתית כוללת תוך הדגשת אחריות המפקדים לכבוד האדם ולזכותו לבטחון ולהגנה. היום, יותר מתמיד, ישנה הבנה בצה"ל, כי הטרדה מינית כלפי נשים, הינה תופעה הרסנית, הן בהיבט האישי והן בהיבט הארגוני בהיותה מנגנון סמוי, המקשה על נשים להשתלב כחברות בעלות ערך בארגון ופוגעת ביכולתן לממש את מלוא כישוריהן. סקירת ספרות זו מהווה תשתית ידע חשובה ביחס לתופעה בכללותה, מימדיה, משמעויותיה המשפטיות וההסברים התיאורטיים לקיומה. חשיבותה בהעלאת המודעות לתופעה, בכלל ובארגונים צבאיים, בפרט. אני מקווה כי היא תהווה נדבך נוסף בהשגת היעד של כולנו עיצוב סביבת עבודה מכבדת ומצמיחה עבור כלל המשרתים בצבא. סוזי יוגב, תא"ל יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

2

ב. ב. ב. ג. ג. ב. ג. ד. 3 תוכן עניינים א. א. א. א. ה. מבוא... 5 משמעויות משפטיות של האיסור הפלילי על הטרדה מינית... 7 הגדרת הטרדה מינית... 11 הגדרות תיאורטיות 11.... 3 הגדרות כלליות... 88 I הגדרות ספציפיות, קונקרטיות... 81 II הגדרות אמפיריות 12.... 3 הגדרת ההטרדה מינית בצה"ל...13. 3 הבדלים בין-אישיים בתפיסת מושג הטרדה מינית... 14 הבדלי מין 14.... 4 סטטוס ארגוני של התוקף...15. 4 ממדי תופעת ההטרדה המינית בארגונים...11 הטרדה מינית בארגונים אזרחיים... 11. 5 מוסדות להשכלה גבוהה... 81 I מקומות עבודה... 89 II שכיחות הטרדות מיניות בארגונים צבאיים...21. 5 מחקרים בחו"ל... 12 I מחקרים בישראל... 12 II סיבות לתת-דיווח... 24. 5 הסברים תיאורטיים... 27 מודל טבעי-ביולוגי... 27. 1 מודל מצבי-אישיותי... 22. 1 מודל ארגוני... 22. 1 מודל חברתי-תרבותי "גלישת התפקיד המיני"... 31. 1 מודל אינטגרטיבי... 31. 1.1.2.3.4.5.1 המשך...

ב. ג. 4 א. השלכותיה של הטרדה מינית... 35 השפעותיה של הטרדה מינית על הקורבן... 35. 7 השפעות פסיכו-סומטיות... 23 I השפעות על תפקוד מקצועי... 21 II השפעות חברתיות...29 III השלכות ארגוניות של ההטרדה המינית... 41. 7 השלכות הטרדה מינית בארגונים צבאיים... 42. 7 צבא בראייה של מוסד טוטלי... 45 הטרדה מינית בצבא ובארגונים אזרחיים - הדמיון והשוני... 42.7.2.9 ביבליוגרפיה... 55 נספח עיקרי פקודת מטכ"ל 31.1145 איסור פגיעה על רקע מיני... 13

5 "עלינו לעשות ככל יכולתנו ולפעול במלוא התוקף נגד כל גילוי של הטרדה מינית " )איגרת הרמטכ"ל, 8999(. 1. מבוא נושא ההטרדה המינית עלה בתקופה האחרונה לסדר היום הציבורי בארץ ובעולם, והמודעות לנושא זה הולכת וגוברת. על פי מחקרים רבים ההטרדה המינית היא תופעה שכיחה בארגונים אזרחיים (,1990 Gruber, Baugh,,1997 Bastian, Lancaster & ( ובארגונים צבאים )O Hare, & O Donohue, 1998 Reyst, 1995; Culberstson & Rosenfeld, 1994; Estrada & Berggren, Waldo, 1999.)2001; Fitzgerald, Magley, Drasgow & עם זאת, הידע לגבי שכיחות התופעה עדיין מצומצם, ואין הסכמה כללית לגבי התנהגויות אותן יש לכלול במסגרת ההגדרה של הטרדה מינית )רותם, 8991(. תופעת ההטרדה המינית היא תופעה עתיקת יומין, אולם היא זכתה להכרה חברתית, משפטית ומוסרית רק בסוף שנות ה- 92. חשוב להדגיש, כי תופעת ההטרדה המינית לא זכתה להכרה חברתית, משפטית ומוסרית עד לאמצע שנות ה- 92, ואילו בארגונים צבאים המודעות לנושא זה החלה להתגבש רק בעשור האחרון שההתנהגויות,.)Rosen & Martin, 1998( אליהן מתייחס המונח הטרדה מינית, זאת למרות היו קיימות לאורך ההיסטוריה האנושית 1993(,Aaron, אצל Meltzoff, 1998.)Henry & רק בשנת,8991 לאחר שפמיניסטיות ופעילים באיגודים מקצועיים פעלו למניעת הטרדות מיניות בעבודה, והגדירו מגוון רחב של התנהגויות כהטרדה מינית, חל שינוי החלו בהתייחסות לתופעה. להכיר בה כבסוג של התנהגות מפלה, הטרדה מינית הוכרה כבעיה חברתית, בתי משפט ועל המעסיקים הוטלה האחריות למניעתה )1982.)Livingston, היום כבר אין ספק, כי ההטרדה המינית מהווה התנהגות שאינה מקובלת והיא אף נחשבת כעבירה Henry & Meltzoff, (.)1998

6 בישראל נחקק בשנת 8911 חוק הכולל התייחסות לנושא של ההטרדה המינית - חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 8911 )רותם, 8991(. הסעיף הרלבנטי בחוק מדבר על איסור אפליה בין עובדים, הטרדה מינית. כולל על רקע מיני, ויש אזכור של על פי לשון תקנון נציבות שרות המדינה )8911( הטרדה מינית מוגדרת כהתנהגות בעלת אופי מיני )לרבות דיבור או רמיזה( הנעשית על-ידי בעל סמכות כלפי עובד הנתון למרותו, תוך ניצול מעמד זה )לרבות פגיעה בתנאי עבודתו של העובד/ת, בסיכויי קידומו וביכולת למלא את תפקידו(, כדי להשיג מהעובד/ת טובות הנאה מיניות שלא כדין )אבני, 8992(. בשנת 8991 התקבל בישראל חוק למניעת הטרדה מינית. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 8991 )תשנ"ח( התקבל במדינת ישראל חוק הטרדה מינית, התשנ"ח- 8991. זהו חוק מתקדם יותר בתחום מניעת הטרדה מינית והוא מהווה צעד תחיקתי ייחודי וחדשני בקנה מידה עולמי )קרמניצר ולבנון, 1228(. עם כניסתו של חוק זה לתוקפו, הפכה הטרדה מינית להתנהגות אסורה בכלל, ולא רק להתנהגות אסורה ביחסי עבודה, כפי שהיה עד כה )רבקה שקד, 1228(. בנוסף, מרכיב חשוב בחוק זה הוא הטלת האחריות למיגור התופעה על הארגונים השונים, לכן הוא מקנה לנפגעת את הזכות לתבוע הן את המטריד והן את הארגון בו התרחשה ההטרדה. המשמעות האופרטיבית לגבי צה"ל הנובעת מכאן היא שעל צה"ל מוטלת על פי חוק האחריות והחובה למנוע הטרדות מיניות והתנכלויות בעלות אופי מיני כלפי חיילות וחיילים ועל-ידי חיילים וחיילות במסגרת השירות )יוהל"ן, 1221(. בצה"ל הייתה קיימת פקודת מטכ"ל כבר משנת 8999 שעניינה איסור פגיעה על רקע מיני הכוללת גם היבטים של הטרדה מינית. פקודה זו עודכנה בשנים 8999-1222 עם פרסומו של החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 8991. התיקון לפקודה, אשר קבע כי הינה תקנון צה"לי לנושא הטרדה מינית, כנדרש בחוק למניעת הטרדה מינית, פורסם במארס 1222. בינואר 1222, פורסם תיקון נוסף לפקודה שנועד לתת מענה להעברת סמכויות הטיפול בפרט מידי מפקדת קצינת חינוך ראשית )מקחנ"ר(, אשר בוטלה, בנושא )פקודת מטכ"ל, 22.2833 ראה נספח מס' 8(. לידי מערך הפרט והמפקדים ולפתור סוגיות נוספות

7 2. משמעויות משפטיות של האיסור הפלילי על הטרדה החוק למניעת הטרדה מינית, מינית כאמור לעיל, הוא חוק חדשני וייחודי למדינת ישראל. הוראות פליליות מקבילות כמעט ואינן קיימות במדינות אחרות בעולם. בין האיסורים הפליליים הבודדים על הטרדה מינית נכללים האיסור הפלילי הצרפתי, שמגן מפני סחיטה; והאיסור הפלילי האנגלי, שמגן על הזכות לנהל חיים שלווים.)1228 )מדובר בהטרדה באופן כללי, כולל הטרדה מינית )קרמניצר ולבנון, ואולם, בבואנו להסיק מסקנות על סמך תמונת מצב זו יש להתחשב בהבדלים התרבותיים בין החברות, כך למשל, קיימות מדינות בהן נפסקים פיצויים גבוהים מאוד בתביעות נזיקין, ובתביעות בגין הפגיעה בשוויון בתעסוקה. לעומת זאת, מאחר ובמדינת ישראל, החוק הפלילי מהווה מדד מרכזי לבחינת שליליותן של התנהגויות, הרי מן הראוי להגדיר הטרדה מינית כעבירה פלילית וכך להבהיר את חומרת התופעה )קמיר, 1228(. בשל ראשוניותו של החוק למניעת הטרדות מיניות והמשמעויות הייחודיות שלו, הוא מעלה ויכוח משפטי וחברתי. של קרמניצר ולבנון )1228( טוענים כי חוק זה כולל בתוכו גם התנהגויות אשר האיסור עליהן כבר מעוגן בחוק הפלילי, כמו מעשים מגונים או סחיטה באיומים )כאשר המעשה שהקורבן נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני(. לדעתם, החוק למניעת הטרדה מינית מרכז איסורים אלה תחת הכותרת האיסור. "הטרדה מינית", אולם, שחומרתן רבה, על מנת להעלות את המודעות הציבורית לקיומו של קרמניצר ולבנון מביעים חשש שכריכת התנהגויות אלה, יחד עם התנהגויות, שחומרתן פחותה במידה רבה, להפחתה בחומרה המיוחסת להתנהגויות אלה בתודעה הציבורית. תגרור כך עלול להיווצר מצב שבו אדם, שביצע מעשה מגונה, יורשע בעבירת "הטרדה מינית", אשר מאופיינת בסטיגמה קלה יותר. שיקול זה מנע את הכללת עבירת אונס תחת החוק למניעת הטרדה מינית, ולדעת קרמניצר ולבנון שיקול זה צריך להיות תקף גם לגבי מעשים מגונים וסחיטה מינית. טענה נוספת שעולה במאמרם של קרמניצר ולבנון )1228 הי( נה שחוק זה מתיימר להוביל לשינוי בתפיסות הערכיות של הציבור באשר להתנהגות כמו הצעות

8 מיניות חוזרות, התייחסות חוזרת המופנית למיניות האדם, שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסות זאת, והתייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינו ונטיותיו מיניות של האדם. מבחינה חברתית. החוק מייצג את התפיסה כי התנהגויות אלה אינן רצויות אולם, היום על רוב הציבור. לכן, לדעת קרמניצר ולבנון, המטרידים, בדרך כלל, זוהי תפיסה שאינה מקובלת אינם מבינים את הפסול שבהתנהגותם, וגם חלק מן המוטרדות רואות בתופעה "חלק מהחיים". בתגובה, מצביעה קמיר )1228( על כך כי הקביעה שהציבור אינו תופס התנהגויות הנכללות בחוק למניעת הטרדות מיניות כבלתי רצויות, אינה מלווה בתמיכת ממצאים אמפיריים. יתר על כן, קמיר מעלה את הסוגיה של העמדה הערכית שבבסיס טענה זו. לדעתה, מטענתם זו של קרמניצר ולבנון משתמע כי מן הראוי לחוקק חוקים רק כאשר הם מתבססים על התפיסות, שמקובלות על הרוב בחברה. מסקנה זאת, תנציח מצבים נתונים, גם אם אינם רצויים, בשל היותם נהוגים על ידי רבים בחברה. קמיר מדגישה כי חוק למניעת הטרדה מינית מעניק הגנה מפני פגיעה חמורה על בסיס מגדרי, וזאת בדומה לחוקים שמגנים מפני פגיעה על רקע של השתייכות דתית או לאומית. בדומה לחוקים שמגנים מפני פגיעה על רקע דתי או לאומי, חוק למניעת הטרדה מינית מעניק הגנה מפני פגיעה חמורה על בסיס מגדרי. בהקשר זה מעלה קמיר את סוגיית הסטנדרטים הכפולים שבאים לידי ביטוי בסלחנות יתרה בנושא של אפליית נשים. לטענתה, קיימת רגישות רבה יותר לאפליה על רקע עדתי, לאומי, גזעי או דתי, מאשר על רקע מגדרי. היא מציעה להכריע באם עמדה או התבטאות מגדרית מסוימת מהוות אפליה באמצעות העתקתה להקשר עדתי. כך למשל נוכל להבין טוב יותר את סוגיית הוצאתן של נשים )בשונה מגברים( לפנסיה בגיל 12, אם נבחן כיצד היינו מגיבים במידה וקביעה דומה הוחלה על בני העדה המרוקאית או התימנית )בשונה מאשכנזים(.נראה שהמחלוקת המרכזית בין קרמניצר ולבנון )1228( לבין קמיר )1228( הנה ביסודות שמנחים את חקיקת החוקים שנכללים בחוק העונשין. לדעת קרמניצר ולבנון, השינוי בעמדת החוק ביחס להטרדות מיניות צריך לבוא רק כאשר יוטמע שינוי זה בהשקפות הציבור הרחב וייהפך לחלק בלתי נפרד

9 ואינטואיטיבי של העמדות המוסריות. לדעתם, המדינה צריכה לקבוע את עמדתה בנושא באמצעות הסברה וחינוך, בתוספת הרתעה לא מופרזת. ואילו קמיר מתנגדת לראייה זו של האינטראקציה בין חוק ומוסר הנוהג כחד-סטרית בלבד, כאשר המוסר הנוהג הוא שמכתיב את החוקים בחוק הפלילי. לדעתה קיים איזון הדדי בין החוקים לבין המוסר. כך, הרבה מן הנורמות המוסריות שמקובלות היום )כגון ביגמיה, בעילת קטינה, הכאת נשים ועוד( הנורמות הפליליות, כפי שנקבעו לאורך ההיסטוריה. הושפעו במידה רבה מן

11 3. הגדרת הטרדה מינית הגדרת ההטרדה המינית מהווה תנאי חשוב למדידת שכיחותה, בחינת מאפייניה, הבנת מנגנונים שפועלים בבסיסה, בסוגיות הקשורות לתופעה זו..8 והסקת מסקנות אופרטיביות לגבי הטיפול עם זאת, בדומה לרוב המושגים החשובים במדעי החברה, אין הגדרה מוסכמת להתנהגות זו. המכנה המשותף היחיד בין ההגדרות השונות הוא שהטרדה מינית היא התנהגות בלתי נאותה בעלת מאפיינים מיניים. לעומת זאת, המחלוקות לגבי המאפיינים של התנהגויות הטרדה מינית הן רבות: האם משתנה של הבדלי סטטוס/עוצמה בין המטריד/ת למוטרד/ת הכרחי להגדרת התנהגות מסוימת כהטרדה מינית;.1 האם ההגדרה חייבת לכלול התייחסות למקום בו מתרחשת התנהגות הנדונה, למשל מקום עבודה; 2. האם ההגדרה חייבת להתייחס לתפיסת הקורבן את ההתנהגות כהטרדה מינית; 3. האם נשים הן בהכרח קורבנות, וגברים הם בהכרח תוקפים; 3. האם ניתן להגדיר התנהגות מסוימת כהטרדה מינית, מבלי להתייחס לקיומן או העדרן של השלכות שליליות של התנהגות זו; 1. האם התנהגות סקסיסטית harassment( - gender אפליה מגדרית( נכללת בין ההתנהגויות המוגדרות כהטרדה מינית ( O Donohu,.)Downs & Yeater, 1998 בנוסף לחילוקי דעות אלה, קיים קושי במציאת הגדרה שתהיה רחבה מספיק בכדי לכלול את מגוון ההתנהגויות המיוחסות למושג זה מחד, שימושית. הטרדה מינית, ומאידך תהיה ברורה ותכלול מדדים מפורשים כדי שתהיה בהעדר הגדרה אופרטיבית מוסכמת, הקשורות להטרדה מינית המחקרים, שעוסקים בנושא מציגים נתונים לא אחידים לגבי שיעור מקרים והתנהגויות.)Fitzgarald,1990( מחקרים שונים מגדירים התנהגויות שונות כהטרדה מינית, ועל כן הנתונים על שכיחות הטרדה מינית אינם אחידים ומכאן לא ניתן להשוות בין נתונים אלה. בהתייחס למגוון ההגדרות הקיימות, לדעת פיצג'רלד, סוואן ו-מגלאי )1997 Magley,,)Fitzgarald, Swan & ניתן להבחין בין הגדרות משפטיות של הטרדה מינית לבין הגדרות פסיכולוגיות. הגדרות משפטיות הן יותר 'צרות', הן קובעות קריטריונים שאינם קשורים לתפיסות הקורבן לגבי ההתנהגות, ומתפתחות על רקע של חוקים, תקדימים, ערעורים, והצורך בוויסות בין

11 מתמקדות בעיקר ההגדרות הפסיכולוגיות, האינטרסים של הקורבן והנאשם. בחוויות הקורבן. הבחנה נוספת, בין ההגדרות של הטרדה מינית, היא בין הגדרות תיאורטיות לבין הגדרות אמפיריות, שבנויות על תפיסתם ושיפוטם של נבדקים לגבי התנהגויות מטרידות 1993( Ormerod,.)Fitzgarald & ההגדרות השונות של מושג 'הטרדה מינית' משתייכות ל 1 קטגוריות עיקריות: 1. הגדרות תיאורטיות, מתבססות על הנחות לגבי האופי של התנהגויות ההטרדה המינית. 2. הגדרות אמפיריות, מתבססות על מחקרים שבחנו מה הן התנהגויות שנתפסות כהטרדה מינית. א. 3. הגדרות תיאורטיות הגדרות כלליות הגדרות המתארות את טבען של ההתנהגויות, ולעתים גם את סטטוס היחסים של האנשים המעורבים.)Fitzgarald, 1990( )MacKinnon, 1979( למשל מק'קינון מגדירה הטרדה מינית ככפייה בלתי רצויה של דרישות מיניות בקונטקסט של יחסי כוח בלתי שווים. פיצג'רלד ואורמרוד ( Ormerod, )Fitzgarald & 1993 מגדירים הטרדה מינית כרצף של התנהגויות המשקפות תשומת לב מינית לא קרואה וכפויה, ובמקרים קיצוניים גם אלימות מינית. למשל, הפעלת לחץ לשיתוף פעולה מיני, הערות מיניות, נגיעות, דרישות להיענות מינית תמורת טובות הנאה או תחת איומים, הטרדה טלפונית מתמשכת או מכתבים לא רצויים. הגדרות כגון אלו מהוות בסיס לניסוח תקנות וחוקים. "הועדה לשוויון ההזדמנויות בתעסוקה" בארה"ב Equal Employment Opportunity EEOC, 1980 )Commission מגדירה הטרדה מינית כיוזמה מינית לא רצויה. ( לפי הגדרה זו, בקשה להיענות מינית והתנהגויות מילוליות או פיסיות בעלות אופן מיני, נחשבות להטרדה מינית בתנאים הבאים:

12 )1 )2 )3 יש הבנה מפורשת או מרומזת כי היענות להתנהגות זו היא תנאי להעסקתו של אדם; היענות או סירוב להתנהגות מסוג זה מהווה בסיס להחלטה לגבי העסקתו של אדם; המטרה או התוצאה של התנהגות זאת היא הפרעה ניכרת לתפקוד בעבודה של האדם או יצירת סביבת עבודה מאיימת, עוינת ופוגעת. ניתן לראות, ששני הסעיפים הראשונים בהגדרה זו, מבוססים על שימוש לא הוגן ביחסי כוחות או הבדלי מעמד, תוך איום או הבטחה כדי להשיג הענות מינית. אלה הן עבירות מסוג "אם לא אז!" qou(.)quid pro הסעיף השלישי, מתאר התנהגויות שאינן כוללות איום או הבטחה, ואינן חייבות להיות כרוכות בהבדלי מעמד, או ביחסי תלות בין מטריד/ה והמוטרד/ת. על-פי סעיף זה, יוזמה מינית נחשבת למטרידה אם יש לה השפעה שלילית על הסביבה ועל התפקוד של המוטרד/ת 1992( (Wall, הגדרות ספציפיות, קונקרטיות הגדרות אלו מורכבות מרשימת התנהגויות ספציפיות, הכוללת תיאור התנהגויות בלתי רצויות. למשל, בלטס וניומן )1982, )Belts & Newman כללו בהגדרת הטרדה מינית את ההתנהגויות הבאות: הטרדה או התעללות מילולית, לחץ קל לפעילות מינית, צביטות וליטופים לא רצויים, התחככות מתמשכת בגוף של האחר, דרישה לטובות הנאה מיניות המלוות באיומים סמויים או גלויים לגבי הסטטוס התעסוקתי, דרישה לטובות הנאה מיניות המלוות בהבטחות סמויות או גלויות לתגמולים במישור התעסוקתי. 3 ב.. הגדרות אמפיריות ההגדרות האמפיריות מתבססות על התנהגויות, שהוגדרו על ידי הנבדקים כהטרדה מינית. מקור נוסף להגדרות אמפיריות הוא ממצאי מחקרים, שבחנו את שיפוטם של נבדקים לגבי רשימה של התנהגויות, תיאורי מקרה או צילומי וידאו של מצבים מבוימים )1993 Ormerod,.)Fitzgarald & דוגמא לכך הוא מחקרה

של טיל 13 (1980,)Till, שבנתה על סמך ממצאי מחקר לגבי התנסויות של סטודנטים בקולג' בארה"ב, סכמת מיון שמורכבת מחמש קטגוריות: 1. Harassment - Gender הטרדה על בסיס מגדרי, הכוללת הטרדה מילולית סקסיסטית. 2. Behavior Seductive התנהגות מפתה, כוללת הצעות מיניות ללא איומים או הבטחות. Bribery.3 - Sexual שוחד מיני, שידול להיענות ליוזמה מינית על-ידי הבטחת גמול. Coercion.4 - Sexual כפייה מינית, כפיית פעילות מינית על-ידי איום. Sexual Imposition.5 - ניצול מיני, כפייה מינית גסה או תקיפה מינית. 3. ג. הגדרת ההטרדה מינית בצה"ל פקודת מטכ"ל מגדירה הטרדה מינית כ"סחיטה באיומים כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני; מעשים מגונים; הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן; התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן; התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו, או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית; מעשים או התייחסות מינית, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין במעשים או בהתייחסות האמורות, לרבות במקרים: אדם במסגרת יחסי מטופל מטפל, אדם במסגרת יחסי השירות או העבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה )פקודת מטכ"ל, 22.2833 ראה נספח מס'.)8

14 4. הבדלים בין-אישיים בתפיסת מושג הטרדה מינית כאמור, אין עדיין הסכמה לגבי התנהגויות אותן יש לכלול במסגרת ההגדרה של הטרדה מינית )רותם, 8991(. מחלוקת זו קיימת בין אנשי מדע וגם בין אנשי החוק, ומשקפת, למעשה, את העדר ההסכמה לגבי הגדרת ההטרדה המינית באוכלוסייה הכללית. כלומר, התנהגות שאדם מסוים מגדיר כהטרדה מינית לא בהכרח נתפסת כהטרדה בעיני אדם אחר. בעוד שבהתייחס אל מקרים קיצוניים קיימת הסכמה לגבי הגדרתם כהטרדה מינית, הרי לגבי צורות מתונות יותר של התנהגות מטרידה קיימת עדיין מחלוקת, ויש לגביהן הבדלים תפיסתיים. לכן, אין זה מפתיע שמחקרים רבים מנסים לבדוק מה הם הגורמים שמשפיעים על תפיסות הפרט לגבי ההטרדה המינית )1990 Borgers,.)Rubin & תפיסת ההטרדה המינית הנה משתנה פסיכולוגי ולאו דווקא עובדה מציאותית או חוויה ממשית,.)Wilson, 2000( כלומר, מדובר במשתנה סובייקטיבי שמושפע מגורמים רבים גורמים אלו ניתן למיין על-פי מספר קטגוריות עיקריות: משתנים מצביים )סטטוס המטריד(, משתנים אישיים וביוגרפיים )גיל,מין,עדה(, משתנים שקשורים התנהגות ההטרדה גורמים קשורים לקונטקסט ארגוני )תדירות הופעת ההתנהגות וחומרתה(, )נורמות במקום העבודה(, משתנים אישיותיים )בטחון עצמי, גבריות/נשיות, מיקוד שליטה וכדומה( )רותם, 8991(, תגובת הקורבן להתנהגות מטרידה )אסרטיבית/נמנעת( ( Meltzoff, Henry & )1998 ועמדות ואמונות של הצופים 1997( McCabe,.)Foulis & הבדלי מין. א. 4 המשתנה שנמצא באופן עקבי כגורם שמשפיע במידה רבה על תפיסות לגבי ההטרדה המינית הוא מין הצופה )1998 Meltzoff,.)Henry & מחקרים מראים שגברים נוטים, באחוזים גבוהים יותר מנשים, להסכים עם הטענה שישנה הגזמה בהערכת היקפה של הבעיה. לעומת זאת, נשים מאמינות שהטרדה מינית נפוצה יותר מאשר גברים 1981( Blodgett,.)Collins & נשים חושבות שתופעת ההטרדה המינית נפוצה יותר מאשר גברים.

ב. 15 ההבדלים בין גברים ונשים נשמרים מעבר לתפיסת היקף התופעה, וקיימים גם בשיפוט של מצבי הטרדה. למעט יוצאים מן הכלל, הבודקים את ההבדל בתפיסת הטרדה מינית בעבודה, לגברים, בעלות תפיסות רחבות וכוללניות הטרדה מינית בעבודה.)Gutek, 1985( רוב המחקרים בחו"ל גילו שנשים, בהשוואה יותר לגבי הגדרת סיטואציות של גברים מבטאים יותר סובלנות כלפי התנהגויות ההטרדה. הם רואים אותן כפחות חמורות ובעייתיות, כיותר ניטרליות.)Padgitt & Padgitt, 1986( וכפחות מעליבות )Lott, Reilly & Howard, 1982( נשים מגדירות התנהגויות רבות יותר כהטרדה מינית מאשר גברים. גברים סובלניים יותר להטרדה מינית מאשר נשים. כמעט בכל המחקרים נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים בתפיסת התופעה לפחות בקטגוריה אחת של התנהגות )1981 Blodgett, Gutek, ;Collins & 1985(. לדוגמא, גוטיק )1985,)Gutek, מצא לגבי נגיעות מיניות הבדל משמעותי בין דירוג התנהגות זו על ידי נשים לבין הדירוג של גברים. רק 39% מהגברים לעומת 13% מהנשים הגדירו נגיעות מיניות כהטרדה מינית. כמו כן, ממצאי מחקרים רבים, שכוללים תיאור מקרה, מראים שמין המדרג הינו גורם מנבא חשוב של הגדרת ההתנהגות כמטרידה, כאשר נשים מדרגות את המקרה המתואר כיותר חמור,1986( Powell.)Gutek et al., 1983; Pryor, 1985;. סטטוס ארגוני של התוקף 4 במחקר של טטה )1993 )Tata, שבדק השפעתו של מעמד המטריד על תפיסת הטרדה מינית, נמצא שבקטגוריות שאינן חד-משמעיות, כגון אפליה מגדרית או התנהגות מפתה, עמדת הכוח של המטריד השפיעה על הדירוג שניתן למקרה הן על-ידי גברים והן על-ידי נשים. במקרה של הבדלי סטטוס בין מטריד ומוטרדת התנהגות המטריד דורגה כלא הולמת ומטרידה בדרגה גבוהה יותר מאשר כאשר לא היו הבדלי סטטוס כאלה )1992.)Tata, גם במחקר של רותם )8991( נמצא כי קיים קשר בין סטטוס התוקף לבין החומרה בה נתפסת הסיטואציה המינית. במחקר זה נערכה הבחנה בין המצבים בהם התוקף היה מנהל, לבין אלו בהם

16 התנהגותו כאשר התוקף בסיטואציה היה מנהל, התוקף היה עמית לעבודה. נתפסה כחמורה הרבה יותר, מאשר כאשר התוקף שתואר היה עמית לעבודה. אנשים נוטים להגדיר כהטרדה מינית מקרים בהם אחד המעורבים הנו בעל/ת הסמכות, בהשוואה למקרים בהם אין הבדלי סמכות בין המעורבים. 5. ממדי תופעת ההטרדה המינית בארגונים הנתונים לגבי שכיחות מקרי הטרדה מינית תלויים בעיקר בהגדרת המושג הטרדה מינית )1998 Yeater,.)O Donohu, Downs & כאמור, בהעדר הגדרה מקובלת ואחידה למושג ההטרדה המינית, מחקרים שונים התייחסו להגדרות שונות, ולקטגוריות שונות של התנהגויות. התנהגויות שנכללו במחקר אחד לא בהכרח נכללים במחקר אחר, ולהפך. עובדה זו מקשה על השוואת נתוני מחקרים שונים שבחנו את שכיחות ההטרדה המינית, ומצמצמת את יכולת ההכללה )אבני,.)8992 בנוסף, סוגיות מתודולוגיות שונות משפיעות על שיעורי דווח על הטרדה מינית: א. שיטת הדגימה ומידת הייצוגיות של המדגם; ב. מאפייני המדגם, כגון משתני גיל, עדה וכו'; ג. שיעורי הענות להשתתף במחקר; ד. שיטת אסוף הנתונים ראיון או שאלון; ה. מסגרת הזמן לגביה נשאלים הנבדקים האם מדובר במקרים אותם חווה הנבדק במהלך חייו, או במהלך חצי שנה אחרונה. באופן כללי, רוב המחקרים, שבחנו שכיחות ההטרדות המיניות, מאופיינים בשיטת דגימה לא מתאימה, שיעורי ההיענות נמוכים, שימוש בכלי מחקר בעלי מאפיינים פסיכומטריים לא ידועים, והעדר הגדרה ברורה של מסגרת הזמן לגביה נשאל הנבדק. בנוסף, ברוב המחקרים, הממצאים מתבססים רק על דיווח עצמי, ולא על תיעוד רשמי כלשהו 1998( Yeater,.)O Donohu, Downs & א. 5. הטרדה מינית בארגונים אזרחיים מוסדות להשכלה גבוהה בהעדר מחקרים רבים על הטרדות בצבא יש לבחון סוגיה זו בארגונים דומים. מוסדות להשכלה גבוהה מהווים מקור להשוואה, זאת בשל המבנה ההיררכי, בשל השהיה של אנשים צעירים רבים בצד ממונים עליהם מבוגרים יותר, ובשל

17 היות מוסדות להשכלה גבוהה, בדומה לצה"ל, ארגונים בעלי השפעה מעצבת על דעת קהל. סקירת הספרות, שעוסקת בחקר היקף תופעת ההטרדה המינית באוניברסיטאות ומכללות, מראה כי בין 13% ל- 19% מהנבדקים דווחו על הטרדות מיניות. מבין ההתנהגויות, עליהן דיווחו המשיבים, התנהגויות שנכללות בקטגוריות של quid pro quo )שוחד ואיום( וכפייה מינית היו יוצאי דופן ושיעורם בדרך כלל היה מתחת ל- ( 82% Serepca, Benson & Thompson, 1982; Gruber, 1991;.)1995; United States Merit System Protection Board, 1995 הסקרים המקיפים ביותר שנערכו עד כה במוסדות להשכלה גבוהה ( Weiner, Dzeich & )1984; Fitzgerald et al., 1988 מדווחים כי בדרך כלל בין - 32% ל 12% מהנשים במוסדות אלו דווחו על התנהגויות מטרידות על בסיס מיני. כמו כן, מצר ופרסיבל )1989 Percival, )Mazer & טוענים כי באוניברסיטאות קטנות 19% בקרב נשים ו- 13% בקרב גברים דווחו שחוו לפחות מקרה הטרדה אחד. ואוקס )1993 )Vaux, מצא ש- 12% מנשים בתואר ראשון חוו הטרדה מינית. בין 12% ל- 32% מנשים במוסדות השכלה גבוהה מדווחות על הטרדה מינית. בישראל נערכו מספר מחקרים שבדקו את ההיבט האפידמיולוגי של הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה )אבני ;8992 גולדשטיין ויריב, ;8998 8999; לוי ובן דוד, 1228(, ורובם יושע, )אבני, 8992; גולדשטיין ויריב, 8998( בחנו היקפי הקורבנות במדגם שכלל סטודנטיות בלבד, ולא בחנו שכיחות ההטרדות כלפי סטודנטים. ממצאי מחקרם של אבני )8992( וגולדשטיין ויריב )8998( מראים כי ככל שחומרת ההטרדה עולה כך שכיחותה פוחתת. כמו כן, נמצא כי אחוז המשיבות שענו כי חוו הטרדה מינית בשאלון, שכלל רשימת התנהגותיות, היה גבוה באופן משמעותי מאחוז המשיבות שהשיבו בחיוב לשאלה ישירה "האם חווית הטרדה מינית במסגרת האוניברסיטה?" )יושע, 8999(. 11% מהסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל-אביב הוטרדו מינית. סטודנטים דווחו יותר על הטרדה מינית חמורה מאשר סטודנטיות )לוי ובן דוד, -.)1228

18 במחקרן של לוי ובן דוד )1228(, שבחן הטרדה מינית כלפי סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטת תל-אביב, נמצא ש- 11% מהסטודנטים והסטודנטיות במדגם דווחו על התנסות כלשהי בהטרדה מינית מצד אנשי הסגל האקדמי. מחקר זה העלה ממצא מעניין לגבי שיעור הדיווחים של סטודנטים גברים. מנתוני המחקר עולה כי סטודנטים גברים דווחו על יותר הטרדות מיניות חמורות מצד מרצות/ מתרגלות ומצד סטודנטיות מאשר הסטודנטיות במדגם. מקומות עבודה מקור נוסף למידע על הטרדה מינית, צבאים, לאור המחסור במחקרים על ארגונים מהווים מחקרים על הטרדה מינית במקומות עבודה. השוואה זו מתאפשרת בשל היותם ארגונים צבאים סוג של מקום עבודה. מחקרים, שבחנו היקפי תופעת ההטרדות המינית במקומות עבודה בחו"ל, מעריכים שבין 31% ל- 92% מנשים חוות הטרדה מינית במקום עבודתן )1997.)Baugh, ממצאי מחקר של גרובר )1990 )Gruber, מראים כי 33% מהנשים מדווחות על הטרדה מינית. בהתייחס להבדלים בשכיחותם של סוגים שונים של הטרדה מינית, ממצאיו של גרובר מראים כי שיעור ההתנהגויות מסוג "חיזור ויוזמה רומנטית בלתי רצויים" נע בין 9% ל- 11%, שיעור התנהגויות מסוג "הערות ורמיזות מיניות" נע בין 19% ל- 23%, שיעורן של נגיעות מיניות נע בין 81% ל- 19%, ושיעורן של תקיפות מיניות נע בין 8% ל- 1%. ממצאים מדאיגים מוצגים במחקרם של אוהרה ו-אודונוהיו O Hare, & (,)O Donohue, 1998 שבחן את אופי החוויות שחוות נשים במקומות העבודה. ממצאי מחקרם מראים כי 19% מהנשים במדגם מדווחות כי חוו הטרדה מינית לפחות פעם אחת. 32.3% מהנשים במדגם דיווחו כי חוו תשומת לב מינית לא רצויה וכפויה שיחות לא רצויות על חיי המין, ניסיונות בלתי רצויים ליזום מערכת יחסים רומנטית, נגיעות שגרמו לנשים אי-נוחות ואי-נעימות. קרוב ל- 81% מנשים במדגם דווחו כי חשו שהן חייבות לשתף פעולה מבחינה מינית עם הממונה עליהן, או עם עמית על מנת לזכות ביחס חיובי במקום העבודה. יותר מ- 1% דווחו כי הופלו לרעה כתוצאה מסירוב לשתף פעולה מבחינה מינית. 82.1% מהנשים דווחו על איום בהרעת תנאים במקרה של אי-שיתוף פעולה מיני, ו- 9.1% מהנשים דווחו על ניסיון שוחד תמורת שיתוף פעולה מיני מצדן.

19 19% מהנשים במדגם דווחו כי הוטרדו מינית במקום העבודה. מתוכן 11.2% חוו הטרדה מינית מסוג כפייה מינית באמצעות איום ו- 9.2% חוו הטרדה מינית מסוג כפייה מינית באמצעות שוחד. בישראל נערכו שני סקרים מקיפים שבדקו תופעת הטרדה מינית במקומות עבודה. הראשון פורסם בשנת,8919 כעשר שנים לפני שחוקק החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח - 8991, והשני, נערך בשנת 1221 בעקבות פרסום החוק. הנתונים שהתקבלו בסקר הראשון, מצביעים על כך כי לא מדובר במקרים בודדים של הטרדה מינית בעבודה. כך למשל, שיעור הנשים אשר התנסו לפחות באחד מסוגי ההטרדה המינית מגיע ל- 21%.32% מהנשאלות נתקלו אישית בהטרדה מילולית, ומתוכן כשליש בתדירות של 2-1 פעמים בחודש ואף יותר. 22% מכלל הנשאלות דווחו על מגע פיזי שנעשה בניגוד לרצונן, וכ- 82% דווחו על לחץ לבילוי משותף בניגוד לרצונן )צמח,.)8919 הסקר השני, נערך, לאחר חקיקת החוק ביוזמת הרשות לקידום מעמד האישה, בקרב נשים עובדות וגברים עובדים במגזרים שונים בחברה הישראלית, שכיחות תופעת ההטרדה המינית, ובחן מודעות לחוק ויישומו במקומות העבודה. הממצאים מצביעים על כך כי 9% מהמדגם דווחו כי היו עדים להטרדה מינית של גברים כלפי נשים, 8% היו עדים להטרדה מינית של גברים כלפי גברים, 3% היו עדים להטרדה מינית של נשים כלפי גברים ו- 8% היו עדים להטרדה מינית של נשים כלפי נשים. 99% העבודה )מכון לגאוקרטוגרפיה, 1221(. מהמדגם דווחו שלא נתקלו בהטרדה מינית במקומות בסקר, שנערך על מדגם של נשים עובדות וגברים עובדים במגזרים השונים בישראל, נמצא ש- 83% מהמשתתפים בסקר דווחו כי היו עדים להטרדה מינית מסוג כלשהו )מכון לגאוקרטוגרפיה, 1221(. ממצאי המחקרים שנערכו בעולם והסקרים בישראל, מצביעים על קיומה של בעיה חברתית חמורה. יחד עם זאת, ניתן להניח כי תמונת המצב שעולה מתוך מחקרים אלה, לגבי היקף תופעת ההטרדה המינית בארגונים אינה מלאה. תופעת תת-הדיווח, שקיימת לגבי התנהגויות מטרידות, בהתנהגויות מטרידות על רקע מיני בולטת במיוחד כשהמדובר 1999( Guadagno,.)Marin & הנתונים

21 הקיימים לגבי תופעת ההטרדה המינית, מצביעים על כך שרק מעטים מבין הקורבנות פונים בבקשת עזרה לרשויות ( Culberston, Newell, Rosenfeld &.)1995; Reilly at al., 1986 להתעלם מהתנהגות מטרידה הרוב הגדול של קורבנות הטרדה מינית נוטים 1986( Maypole,,)Cammaert, 1985; זאת למרות ב. 5 שהם מבינים כי ההתעלמות אינה דרך התמודדות מועילה.. שכיחות הטרדות מיניות בארגונים צבאיים מחקרים בחו"ל ממצאים על הטרדה מינית בארגונים צבאיים הנם מצומצמים ודלים. מחקרים ספורים בלבד בדקו היקפי הטרדה מינית בארגונים צבאים, כאשר בחנו מדגמים של חיילי צבא ארה"ב כמעט רובם Bastian, Lancaster & Reyst, 1995; ( Culberstson & Rosenfeld, 1994; Estrada & Berggren, 2001; Fitzgerald, Waldo, 1999,)Magley, Drasgow & כך שלא ניתן לבחון באם ישנם הבדלים בשכיחות ומאפייניה של הטרדה מינית בצבאות של מדינות שונות. עקב מספרם המוגבל של מחקרים, שבוחנים הטרדה מינית בצבא, חשוב להתייחס למסגרות דומות, כגון ארגונים משטרתיים. בסקר שנערך בקרב שוטרים בארה"ב 1990( )Martin, נמצא הטרדה מינית. אוסטרליים, בראון ש- 12% מהשוטרות במדגם דווחו כי חוו איזשהו סוג של )Brown, 1996( בריטיים ואמריקאים. ערך השוואה בין מדגם של שוטרים ממצאי מחקרו מראים כי 21% משוטרות באוסטרליה ואנגליה ו- 39% משוטרות בארה"ב חוו לפחות התנהגות אחת של הטרדה מינית. במחקר נוסף שנערך באוסטרליה על-ידי מחלקת המחקר של המשטרה הלאומית נמצא ש- 91.8% מהשוטרות במדגם וסה"כ של 19% מכלל השוטרים במדגם דווחו כי חוו הטרדה מינית לפחות פעם אחת במהלך תקופה של שנתיים.)Circelli, 1998( פינלנד נמצא שרק 83% לעומת זאת, במחקר על הטרדה מינית במשטרת מנשים במדגם דווחו כי הוטרדו מינית Nuutinen, (.)Kauppinen & Kandolin, 1999 הבדלים בין הארצות השונות בשיעורי ההטרדה המינית בקרב שוטרים ושוטרות מצביעים על כך שלהבדלים תרבותיים השפעה רבה על תופעת ההטרדה המינית. כך ניתן לראות שבפינלנד, מדינה שמאופיינת על-ידי תרבות פמיניסטית, שיעור ההטרדות בקרב שוטרים נמוך

21 בהרבה משיעור ההטרדות המיניות בקרב שוטרים בארה"ב, מדינה בעלת תרבות מצ'ואיסטית 2002( Hyyti,.)Vartia & מקור מידע נוסף על הטרדה מינית בארגונים צבאיים מהווים מחקרים על הטרדה מינית בקרב סוהרים במתקני כליאה. במחקר שבחן תופעה כללית של הטרדות בקרב סוהרים בדרגות קצונה במתקני כליאה ברחבי פינלנד נמצא הבדל משמעותי בין גברים ונשים בשיעורי דווח על הטרדה מינית, כאשר נשים דיווחו על יותר הטרדות מיניות מאשר גברים )2002 Hyyti,.)Vartia & בהתייחס למחקרים על הטרדה מינית בארגונים צבאיים, בשנים 8911 ו- 8993 נערכו על-ידי משרד הביטחון של ארה"ב שני סקרים מקיפים, שבחנו שכיחות ההטרדה המינית וסוגיות הקשורות לתופעת ההטרדה. השוואה בין הממצאים, שהתקבלו בסקרים אלה, מראה שקיימת מגמת ירידה בשכיחות ההטרדה המיניות בצבא ארצות הברית. ב- 13% 8911 מהנשים במדגם דווחו כי חוו לפחות מקרה אחד של הטרדה מינית. לעומת זאת, ב- 8993 שיעור זה ירד ל- 33%. לגבי גברים, שיעור מקרי הטרדות מינית ירד מ- 89% בשנת 8911 ל- 83% בשנת 8993. השוואה בין נתוני הסקר משנת 8911 לנתונים מ-,8993 תוך הבחנה בין הקטגוריות השונות של הטרדה מינית, מצביעה גם היא על מגמת ירידה בשכיחות ההטרדות המיניות בכל קטגוריה 1995( Reyst,.)Bastian, Lancaster & בסקר על הטרדה מינית בצבא ארה"ב נמצא כי 55% מהנשים ו- 14% מהגברים במדגם דווחו כי הוטרדו מינית במהלך שירותם הצבאי ( Reyst, Bastian, Lancaster &.)1995 במחקר נוסף שנערך על מדגם של חיילים וחיילות בצבא ארה"ב ( & Firestone )Harris, 1994 נמצא ש- 38.1% בקרב גברים ו- 93.1% בקרב נשים חוו באופן אישי או הכירו קורבן של הטרדה מינית. לצד זה, הממצאים מראים ש- 81.2% הכירו חייל/ת שהוגשה כנגדו/ה תלונת שווא על הטרדה מינית. בתשובה על השאלה "באם בשנה אחרונה חווית שיחה או התנהגות מיניים, אשר יצרו אווירה עוינת ומאיימת" יותר מ- 32% מהמשתתפים במחקר ענו תשובה חיובית. שיעור הנשים שענו בחיוב על השאלה היה גבוה פי 1 משיעור הגברים: 92.8% נשים ו- 21.9% גברים. נמצא שקטגוריה של בדיחות והצקות מיניות מהווה סוג הטרדה שכיח ביותר בקרב גברים במדגם - 82.3%, זאת לעומת 31.2% בקרב נשים. ביחס

22 להטרדות המשתייכות לקטגוריה של מבטים ומחוות מיניים 39.8% נשים במדגם דווחו על התנהגויות מסוג זה, לעומת 82.2% מהגברים. בהתייחס למאפייני המטריד מחקרם של פאירסטון והריס ( Harris, Firestone & )1994 עמית. האחרונה בצבא ארה"ב מראה כי הרוב הגדול של המטרידים הנם בסטטוס של בקרב גברים ונשים במדגם שדיווחו כי הוטרדו מינית במהלך השנה 39.9% מהגברים ו- 32.1% מהנשים דווחו כי הוטרדו על-ידי עמית; 88.1% גברים ו- 18.9% נשים דווחו כי הוטרדו על-ידי מפקדם הישיר; ו- 12.2% גברים ו- 88.2% נשים דווחו כי הוטרדו על-ידי הפקודים. לגבי מין המטריד הממצאים מראים שבעוד שחיילות מוטרדות לרוב על-ידי חיילים )91%(, חיילים מוטרדים הן על-ידי חיילות והן על-ידי חיילים, כאשר שיעור המטרידות גבוה משיעור המטרידים: 39.1% דווחו כי הוטרדו על-ידי אישה ו- 13.9% הוטרדו על- ידי גבר. ממצאים מעניינים, לגבי הטרדה מינית בצבא ארה"ב, עולים ממחקרם של דובויס, קנפ, פלאי וקוסטיס 1998( Kutsis,,)DuBois, Knapp, Faley & בו נערכה השוואה בין שיעורי הטרדה מינית מצד בן/בת אותו מין לבין שיעורי הטרדה מינית מצד בן/בת המין השני. לטענת החוקרים, הסיבות להטרדה מינית מצד בן/בת אותו מין אינן קשורות לנטיות הומוסקסואליות של המטרידים, אלא ליחסי עוצמה וסטטוס בין הקורבן והתוקף. בהתייחס להטרדה מינית של גברים על-ידי גברים, מדובר בעיקר בתופעות הקשורות לעונשים בלתי-פורמליים שנהוגים בצבא. ממצאי מחקרם מראים ש- 8% מהנשים במדגם דווחו על הטרדה מינית מצד מנשים, לעומת כ- 23% מהגברים שדווחו כי הוטרדו מינית על-ידי גבר. במחקר אחר על הטרדה מינית בצבא ארה"ב בין זרועות הביטחון 1999( Elig, )Hay & נמצא הבדלים השונות בשיעורי הטרדה מינית עליהם דווחו נשים שהשתתפו במחקר. נשים ששרתו בחיל הנחתים דווחו על יותר הטרדות מיניות )11%( מאשר בחיל האוויר )93%(. לעומת זאת, במדגם של גברים לא נמצא הבדל בשיעורי ההטרדה בין החילות השונים. בהתייחס להטרדה מינית חמורה, ניסיון לאונס ואונס, הממצאים מראים שכיחות נמוכה יותר: 1% בקרב נשים במדגם ו- 8% בקרב גברים במדגם.

מחקרים בישראל 23 בהתייחס למחקרים על הטרדות מיניות בצה"ל, הנתונים הקיימים מתבססים על ממצאים שנאספו מתוך תיקי משטרה צבאית חוקרת )מצ"ח, 1228, גולדשטיין, )8991 ודיווחים דורי וגפנר שהתקבלו בגוף היועצת לרמטכ"ל לענייני נשים )יוהל"ן, 1221(. ממצאי מחקר שנעשה על תיקי מצ"ח )8991( מראים כי מתוך האירועים, שדווחו למצ"ח בשנים 8992-8998, 9.3% היו הטרדות מסוג רמיזות מיניות, 81.8% הצעות מיניות, 1% הבטחות תגמול, 3% ענישה ואיומים ו- 98.3% כפיה מינית. הממצא הבולט הוא שבמרבית המקרים שדווחו למצ"ח היו תלונות על התנהגויות מסוג של כפייה מינית, כלומר החיילות נמנעות מלדווח על מקרים 'קלים' יותר של הטרדות מיניות. של מחקר מצ"ח נוסף )מצ"ח, 1228( בחן מגמות של שינוי באופי ושיעור הדיווחים בין השנים 8991-1222. ממצאי מחקר זה מראים שבין השנים 8991-1222 חלה עליה 1 39.92% במספר התיקים, שנפתחו בגין הטרדה מינית. בהתייחס לזהות הגורם המדווח, חלה ירידה בשיעור הדיווחים מצד קורבנות הטרדה )ירידה של 22.11%( ובמקביל חלה עליה של 19.93% בשיעור הדיווחים מצד גורם שלישי. בנוסף עולה מנתוני המחקר שקיימת ירידה בשיעור הדיווחים על הטרדות מיניות פיזיות ועליה בשיעורי הדיווח על הטרדה מילולית. הסבר אפשרי לממצאים אלה הנו המודעות הגוברת לתופעת ההטרדה המינית. עם עלייה במודעות לתופעה, גדלה הנכונות של החיילות להגדיר התנהגויות מסוימות כהטרדה וכתוצאה מכך גם לפתוח בהליכים רשמיים. אי-לכך עולה שיעור הדיווחים ובמקביל עולה שיעור הדיווחים על סוגי הטרדה ברמות נמוכות ובינוניות של חומרה. בנוסף ניתן להניח כי גדלה המודעות לאחריות הסובבים להפסקת התנהגויות מטרידות, כתוצאה עלה שיעור הדיווחים על-ידי גורם שלישי. במסגרת סקר בקרב חיילות החובה בצה"ל, שנערך בשנת 8991, התקבלו נתונים שמראים כי 88% מהמשיבות הצהירו כי חוו הטרדה מינית, ו- 2% מהמשיבות לא היו בטוחות באם במקרה שלהן היה מדובר בהתנהגות שמוגדרת כהטרדה מינית. 19% מהמשיבות בסקר הכירו לפחות חיילת אחת שהוטרדה מינית. מהמשיבות שהוטרדו מינית, לא דווחו על האירוע לאף גורם צבאי. 91% מניתוח 1 בהתאמה למגמה זו, משנת 8991 עד שנת, 1222 במשטרת ישראל חלה עליה של 18.21% במספר התיקים, שנפתחו בגין הטרדה מינית )מצ"ח, 1221(.

24 8991-1228, על הטרדה מינית שהתקבלו ביוהל"ן בשנים הדיווחים קיימת מגמת ירידה של 83%.)1221 5. ג. סיבות לתת-דווח במספר הדיווחים על הטרדות מיניות עולה כי )יוהל"ן, מחקרים מראים כי רק 33%-23% מבין הקורבנות הטרדה מינית מדווחות על כך ופותחות בהליכים רשמיים.)Adams-Roy & Barling, 1998( בקרב חיילים וחיילות צבא ארה"ב נמצא שרק 13% בסקר שנערך מהמשתתפים בסקר, שחוו הטרדה מינית, החליטו לדווח על ההטרדה. נשים שחוו הטרדה מינית נטו יותר לדווח על כך מאשר גברים )32% ו- 89% בהתאמה(. מבין המקרים של הטרדה מינית בהם הקורבן דווח לרשויות נמצא שבקרב נשים 11% דווחו למפקד הישיר 18% שלהן, דווחו לאחד הממונים מעליה, 81% ו- המטריד 1995( Reyst,.)Bastian, Lancaster & דווחו למפקד הישיר של אחד ההסברים, להימנעות הקורבנות מלדווח על הטרדה מינית, נעוץ בחוסר אמון ביעילות הדיווח לרשויות.)Marin & Guadagno, 1999( לתגובה חברתית כלפי קורבנות הטרדה מינית. הסבר אחר קשור מחקרם של מריאן וגואדגנו )1999 Guadagno, )Marin & מראה שנשים וגברים האמינו כי הסביבה תפחית בערכה של אישה שהגישה תלונה, או לא תגדיר את ההתנהגות המופנית כלפיה כהטרדה מינית. בנוסף, נמצא כי קיימת נטייה להביע עמדות שליליות, ולייחס אחריות רבה יותר לאישה שהתלוננה על הטרדה מינית, דיווחה ולא התלוננה 1999( Guadagno,.)Marin & הסבר נוסף, מתייחס להעדר הגדרה מוסכמת של הטרדה מינית. מאשר לאישה שלא מתברר שבהעדר הגדרה מוסכמת, קיימת נטייה בקרב נשים, קורבנות של הטרדה מינית, להימנע מלתייג את ההתנהגויות המטרידות כהטרדה מינית. גם כאשר נשים תופסות מקרה מסוים כתואם הגדרה של הטרדה מינית, הן לא בהכרח מתייגות התנהגות זו כהטרדה מינית כשהיא מופנית כלפיהן. ג'סיק ופרץ )1991 Fretz, )Jashik & מצאו שרק 2% מהנבדקים השתמשו בתווית של 'הטרדה מינית' לגבי התנהגויות שהם חוו. ואולם, 91% מהם הסכימו כי אותה התנהגות עצמה שהם חוו תואמת את ההגדרה של הטרדה מינית, כאשר נתבקשו לבחון באם התנהגויות מסוימות נכללות תחת ההגדרה של הטרדה מינית. בדומה, גרובר )1990 )Gruber, מצא כי

25 מחקרים שכללו מספר רב של קטגוריות של התנהגויות, ומחקרים שכללו שאלות סגורות ומצבים נתונים )שלא דורשים מהנבדק להעלות מזיכרונם אירועים שקרו להם( מפיקים דיווח רב יותר על הטרדות מיניות בקרב הנבדקים. לעומת זאת, שאלות המתייחסות & להתנסויות בפועל, וכוללות את המונח מניבות פחות תשובות חיוביות מכפי שקרה במציאות. 'הטרדה מינית', זאת משום שחלק מן הנבדקים אינם מגדירים את התנסותם כהטרדה מינית )1992 al..)barak et סיבות עיקריות להימנעות מדווח על הטרדה מינית: 8. חוסר אמון ביעילות הדיווח 1 ת. גובה חברתית שלילית כלפי קורבנות הטרדה מינית 2. קושי בזיהוי ובהגדרת התנהגות כהטרדה מינית ממחקריהם של פיצג'רלד ושותפיו )1988 al., )Fitzgerald et וסטוקדאיל וווקס )Stockdale Vaux, 1993( עולה כי רק 12% מהאנשים שחוו התנהגויות פוגעות, מגדירים התנהגויות אלו כהטרדה מינית. פיצג'רלד ושותפיה ( Fitzgerald al., 1988 )et מדווחים כי בין 3% ל- 9% מהנשים במדגם דיווחו כי חוו הטרדה מינית בתגובה על שאלה ישירה: "האם חווית הטרדה מינית?". זאת למרות שמתוך תשובותיהן על השאלות העקיפות, שמפרטות התנהגויות שמוגדרות כהטרדה מינית, עולה שבין 32% ל- 92% מהן חוו לפחות התנהגות אחת שמוגדרת כהטרדה מינית. בדומה, ממצאי מחקרם של ברוק ופרוט ( Perot, Brooks & 1991( מראים ש- 12% מהנשים במדגם ענו תשובות חיוביות בשאלון, שבחן באם הנבדקים חוו התנהגויות שמוגדרות כהטרדה מינית. יחד עם זאת, רק פחות מ- 82% מהן דיווחו כי חוו הטרדה מינית בתגובה על שאלה ישירה. בניסיון לבחון איזה ממאפייני הקורבן משפיעים על ההחלטה לדווח על הטרדה מינית, נבדק גיל הקורבן, מתוך ההנחה שנשים מבוגרות נוטות פחות לדווח על הטרדה מינית מאשר נשים צעירות. הבסיס להנחה זו נעוץ בסטריאוטיפים תרבותיים לגבי גיל ואטרקטיביות 1999( Knapp,.)DuBois, Faley, Kustis & מחקרים, שבדקו משתנה זה, מעלים ממצאים סותרים: חלקם מצאו כי נשים מבוגרות נוטות לדווח יותר מנשים צעירות ( et Barak et al., 1992, Parmerlee DuBois et ( ואחרים לא מצאו הבדלים בין נשים מבוגרות לצעירות )al., 1982.)al., 1999

26 בהתייחס לגורמים ארגוניים שמשפיעים על נכונות לדווח על הטרדה מינית, אדמס-רוי וברלינג )Adams-Roy & Barling, 1998( הציעו שמדובר בשני מאפיינים ארגונים עיקריים: תפיסות לגבי 'צדק ארגוני פורמלי' ותפיסות לגבי 'צדק ארגוני מעשי'. תפיסות לגבי 'צדק ארגוני פורמלי' משקפות דעתם של העובדים לגבי מידת ההגינות והצדק של מדיניות הארגון. לגבי הטרדה מינית, מדובר באמונה של עובדים שהתלונה על הטרדה מינית תטופל באופן הוגן וצודק. תפיסות לגבי 'צדק ארגוני מעשי' משקפות דעתם של עובדים לגבי מידת ההגינות והצדק שבה מדיניות הארגון מיושמת הלכה למעשה על-ידי בעלי הסמכות בארגון. מאפיין ארגוני נוסף שנמצא כמשפיע על נכונות הקורבן לדווח על ההטרדה מתייחס לשאלה באם הארגון רואה בהטרדה מינית גורם בעייתי.)Popovich,1988( ספאן )Spann,1990( הוסיף שכאשר הטרדה מינית נתפסת כבעיה ארגונית לגיטימית עולה הסבירות שקורבנות ידווחו על ההטרדה. גורמים ארגונים שמשפיעים על ההחלטה באם לדווח על ההטרדה הם: מידת ההגינות והצדק שמאפיינים מדיניות ארגונית מידת ההגינות והצדק שמאפיינים יישום מדיניות הארגון התייחסות הארגון אל הטרדה מינית כאל בעיה ארגונית מחקרים נוספים שבדקו מה הם הגורמים שמשפיעים על החלטת הקורבן לדווח מצאו כי קיים קשר בין מידת חד-המשמעיות של ההטרדה לבין הנכונות לדווח. בהתאם, מקרים ברורים, חוזרים ובולטים של הטרדה מינית מדווחים יותר מאשר מקרים לא ברורים, שקיים ספק לגבי היותם הטרדה מינית ( & Fitzgerald.)Swan, 1995 בהתייחס לקשר בין סטטוס המטריד לבין אופי התגובה של הקורבן, הממצאים עדיין אינם חד-משמעים. חלק מהמחקרים מראים שקורבנות נוטים לדווח יותר על הטרדה מצד בעלי סמכות מאשר על הטרדה מצד העמיתים 1984( Stewart,.)Levingston, 1982, Loy & עם זאת, קיימת הטענה שלא מדובר בהשפעת משתנה של הבדלי סטטוס, אלא שהטרדות מיניות מצד בעל הסמכות הנן יותר ברורות וחד-משמעיות, לכן גם יותר מדווחות ( & Fitzgerald.)Swan, 1995

27 1. הסברים תיאורטיים א. 1 הכרה בקיומה של הטרדה מינית מעלה שאלה חשובה לגבי הסיבות לקיומה. בכדי לענות על שאלה זו ולהסביר הטרדה מינית הוצעו מגוון מודלים תיאורטיים. סקירה זו תתייחס אל מודלים מרכזיים בספרות על הטרדה מינית: א. מודל טבעי-ביולוגי; ב. מודל מצבי-אישיותי; ג. מודל ארגוני; ד. מודל סוציו-תרבותי - מודל גלישת תפקידי מין; ה. מודל אינטגרטיבי רב-גורמי.. מודל טבעי-ביולוגי בהתאם למודל טבעי-ביולוגי, נשים, גברים מאופיינים ביצר מיני חזק יותר מזה של ולכן הם נוטים להיות יותר תוקפניים מבחינה מינית. אי לכך, הטרדה מינית היא ביטוי, לא מפתיע, של נטייה ביולוגית. במידה וטענה זו הייתה מוצדקת, הרי היינו מצפים, שכל המטרידים יהיו בגילאים שמאופיינים, מבחינה ביולוגית, בדחפים מיניים חזקים. כמו כן, היינו מצפים שלא יהיו הבדלים בהתנהגויות מטרידות בין בעלי מעמדות שונים בארגון, אלא ההבדל יהיה בין גברים בהתאם לגיל 1982( Johnson,.)Tangri, Burt & הנחה שנייה קיומם של מטרידים מבוגרים סותר את ההנחה כי הטרדה מינית היא תוצאה של נטייה ביולוגית-הורמונלית. של מודל טבעי-ביולוגי היא שהטרדה מינית היא ביטוי למשיכה מינית טבעית בין שני אנשים. בהתאם להנחה זו, ניתן היה לצפות שהתנהגות זו תהייה מאופיינת בדפוסים שמאפיינים תהליכי חיבה ומערכות רומנטיות. למשל, היינו מצפים שהקורבן והמטריד יהיו דומים בגיל, במאפייני רקע, בעמדות ובמעמד. יתרה מכך, היינו מצפים ששני הצדדים יגלו עניין ומשיכה הדדית, ואף אחד מהם לא ירצה להגיש תלונה )שם(. תחושות קשות שחשים קורבנות ההטרדה המינית מערערים על הטענה כי הטרדה מינית היא חלק מתהליך חיזור רומנטי רגיל. הנחה נוספת, של מודל זה, היא שרק מיעוט של אנשים 'חולים' נוהגים להטריד מינית. טענה זו עומדת בסתירה לשיעורים גבוהים של הטרדות מיניות. בהתייחס לטענה בדבר החולי הנפשי המחקרים מראים שבעבירות מין חמורות, כמו אונס,

ב. 1 28 התוקפים לתוקפים. ייחודיים לא נמצאו מאפיינים וגלוי עריות, פדופיליה, בעבירות אלה משתייכים לקבוצות גיל שונות, מעמדות סוציו-אקונומיים מגוונים ואינם בהכרח מאופיינים במחלות נפש. בהתייחס להטרדה מינית, מעצם הגדרתה של הטרדה כהתנהגות מינית מצד בעל סמכות כלפי העובדים נובע שיוך המטרידים למעמד סוציו-אקונומי גבוה. עם זאת, מטרידים מינית אינם מאופיינים במחלות נפש ולא מהווים קבוצה ייחודית של אנשים 'חולים' )שם(. שכיחות גדולה של מקרי הטרדה מינית וריבוי המטרידים מעידים על כך שלא. מודל מצבי-אישיותי מדובר בקומץ סוטים. מודל מצבי אישיותי הוצע על-ידי פריור, לה-ויטה וסטולר ( & LaVite Pryor,,)Stoller,1993 אשר טענו כי משתנים אישיותיים ומשתנים מצביים מסבירים את תופעת ההטרדה המינית. לפי מודל זה ישנם מבנים ארגוניים שמאופיינים בשכיחות גבוהה של הטרדה מינית, וישנם אנשים מסוימים שנוטים יותר להפוך למטרידים מאשר אחרים. בעלי נטייה להפוך למטרידים מינית אינם הופכים למטרידים בפועל בכל מצב, אלא רק כאשר מאפייני הסביבה מאפשרים להטרדה מינית להתרחש. המשתנים האישיותיים במודל זה הם סכמות קוגניטיביות שמקשרות בין מיניות ועליונות חברתית. המודל הנדון מציג הסבר מורכב יותר של תופעת ההטרדה המינית, בהשוואה למודל ביולוגי, ומתמקד באינטראקציה בין משתני הסביבה הארגונית ומשתנים אישיותיים של העובדים בארגון. 1. ג. מודל ארגוני מודל ארגוני מסביר את תופעת ההטרדה המינית כתוצר של אינטראקציה בין מספר מאפיינים ארגוניים: אקלים ארגוני, מבנה היררכי ויחסי סמכות. בהתאם למודל זה, אינטראקציה בין מאפיינים ארגונים אלה יוצרת הזדמנויות להטרדה מינית זה,.)O Donohu, Downs & Yeater, 1998( כך בארגונים שמאופיינים במבנה היררכי אנכי, עובדים בעלי עוצמה וסטטוס ארגוני גבוה עלולים לנצל את מעמדם להשגת טובות הנאה מיניות מהעובדים הכפופים להם. בהתאם למודל אף-על-פי ששיעור הדיווחים על הטרדה מינית, כשאישה היא התוקפת, נמוכים יחסית לשיעור הדיווחים על הטרדה, כשגבר הוא התוקף, קיימת אפשרות

29 של הטרדת מינית מצד נשים בעלות מעמד ארגוני גבוה. שיעור נמוך של נשים בעלות סטטוס ארגוני גבוה מסביר, לפי מודל זה, שיעורים נמוכים של הטרדה מינית מצד נשים 1982( Johnson,.)Tangri, Burt & את יחסי גומלין בין מאפייני הארגון כמו אקלים ארגוני, מבנה היררכי, יחסי סמכות יוצרים תנאים להתרחשות ההטרדה המינית. המודל הארגוני מדגיש את חשיבותם של גורמים כמו מידת הפרטיות שמאפיינת אזורי העבודה, פרופורציה בין מספר הגברים לבין מספר הנשים בארגון, נורמות עבודה )למשל אופן הלבוש(, שכיחות האינטראקציה בין גברים ונשים, קיומם ומאפייניהם של תהליכי הגשת תלונה על הטרדה ועוד O Donohu, (.)Downs & Yeater, 1998 בכדי להבין מקורות ההטרדה המינית בארגון חשוב לבחון באם העבודה בארגון נעשית על-ידי עובד יחיד, בזוגות או בקבוצות. לגבי אזורי עבודה בארגונים, ההבחנה היא בין ארגונים עם מקום עבודה פרטי לכל עובד )משרד( לבין ארגונים בהם העבודה מתבצעת בשטח פתוח )תאי עבודה(. קיימת סבירות גבוהה יותר להתרחשות הטרדה מינית בארגונים בהם לעובדים יש משרדים פרטיים, לעומת הארגונים בהם העבודה מתבצעת באזורים פתוחים. מאפיין ארגוני חשוב, שעשוי לסייע בהבנת תופעת ההטרדה המינית, הוא מידת הנראות של אותות או סמלים שמאפיינים את העובדים החדשים. ככל שנראות זו גדולה יותר כך גדלה הסכנה שעובדים אלה יהפכו לקורבנות הטרדה והטרדה מינית בפרט. במקרים מסוימים דרישות התפקיד, כמו ריבוי שעות נוספות או נסיעות עסקיות, טומנות בחובן התנהגויות שסותרות נורמות עבודה מקובלות. כך גם, "מעשי שובבות" באינטראקציה עם המין השני עלולים ליצור אטמוספרה "מינית" במקום העבודה. בנוסף, מחקרים מראים שבארגונים בהם קיימת האפשרות להגשת תלונה, סף הסובלנות של העובדים כלפי הטרדה מינית יהיה נמוך יותר 1982( Johnson,.)Tangri, Burt & על פי המודל הארגוני, אווירה לא מקצועית, של שובבות בין המינים יוצרת אווירה "מינית" ומהווה קרקע מכינה להתרחשות הטרדה מינית.

לפי המודל הארגוני, 31 קורבן להטרדה מינית יכול להיות גבר או אישה, כאשר קיימת סבירות גדולה יותר של הטרדה מינית כלפי נשים וזאת בגלל שמעמדן הארגוני, בדרך כלל, נמוך יותר מזה של גברים. המטרידים, לפי מודל זה, מאופיינים במעמד ארגוני גבוה. כמו כן, הסבירות להתרחשות של הטרדה מינית גדלה בארגונים שמאופיינים בריבוי רבדים, העדר פרופורציה מספרית בין גברים ונשים, דרישות לעבודה בשעות נוספות, סופי שבוע או נסיעות עסקיות, אזורי עבודה פרטיים והעדר אוזן קשבת לתלונות העובדים ( & Downs O Donohu,.)Yeater, 1998 ד. 1. מודל חברתי-תרבותי "גלישת התפקיד המיני" מודל חברתי-תרבותי מניח שהטרדה מינית היא ביטוי של אופן חלוקת העוצמה בין המינים בחברה. לפי מודל זה, דפוסים תרבותיים משמרים עליונות חברתית, פוליטית וכלכלית של גברים. נשים וגברים עוברים תהליכי סוציאליזציה, אשר מחנכים אותם לתפקידים בעלי יעוד מגדרי. החברה מתגמלת גברים על התנהגות מינית אגרסיבית ושתלטנית. ולעומת זאת, נשים מתוגמלות על התנהגות פסיבית ונכנעת. נשים לומדות להימנע מעימותים, להשקיע מאמצים בהשגת אטרקטיביות מינית ולייחס לעצמן אחריות ואשמה על הקורבנות המינית שלהן.)Tangri, Burt & Johnson, 1982( לפי המודל החברתי-תרבותי חינוך לתפקידי מין מסורתיים מלמד נשים להיות כנועות ופסיביות וגברים להיות תוקפניים שתלטניים. בהתאם להנחות של מודל זה, להטרדה מינית יש תפקיד חברתי והוא לשמור על העליונות של גברים מבחינה מקצועית וכך גם כלכלית, תוך הפחדה של נשים, מניעת התקדמותן המקצועית ואף סילוקן מהארגון )שם(. מודל זה גורס כי משתנה של מגדר הוא משתנה שמנבא התרחשות מקרי הטרדה מינית, ולא משתנה של הבדלי כוחות ומעמדות, כפי מוצג במודל הארגוני. מסקנה נוספת של מודל זה היא שמטריד אחד בדרך כלל יטריד מספר קורבנות. כמו כן, נשים יותר פגיעות להטרדה מינית מאשר גברים. יתרה מכך, לפי מודל זה, נשים שחוות הטרדה מינית, אינן פועלות בתגובה להטרדה, אלא מייחסות לעצמן את האחריות

31 להטרדה. הסיבה לכך נעוצה בסוציאליזציה לתפקידי המין המסורתיים ועמדתן הנחותה של נשים בחברה 1998( Yeater,.)O Donohu, Downs & לפי המודל החברתי-תרבותי תפקיד ההטרדה המינית הוא לשמר את העליונות הכלכלית והחברתית של גברים ולמנוע התקדמותן של נשים. מחקרם של טנגרי, ביורט וג'ונסון )1982 Johnson,,)Tangri, Burt & שבחן את יעילות הניבוי של כל אחד מהמודלים, הראה שתופעת ההטרדה המינית אינה מאופיינת בדפוס חד-משמעי וברור, ולכן קיים קושי לקבוע איזה מן המודלים מתאים יותר להסבר ההטרדה המינית. השלילית של קורבנות ההטרדה למרות זאת עולה בבירור כי התגובה המינית סותרת את הנחות היסוד של המודל הטבעי-הביולוגי. מחקרים נוספים, שניסו להשוות בין מודל ארגוני לבין מודל חברתי-תרבותי מציגים ממצאים סותרים. פיין ואנדרטון ( Anderton, Fain & 1987( מצאו כי יכולת הניבוי של מודל ארגוני עולה על יכולת הניבוי של המודל ה. 1 החברתי-תרבותי, ואילו ממצאי מחקרם של גיוטק ומורש ( Morash, Gutek & 1982( מצביעים על מגמה הפוכה.. מודל אינטגרטיבי ייחודו של המודל האינטגרטיבי )1998 O Donohue, )O Hare, & בכך שהוא מאגד בתוכו את המרכיבים הרלבנטיים מתוך ארבעת המודלים שתוארו לעיל. לפי המודל האינטגרטיבי, ניתן להבחין בין ארבעה סוגים של תנאים מוקדמים להיווצרותה של ההטרדה המינית: מניעים להטרדה, יכולת להתגבר על עכבות פנימיים, הזדמנות שמאפשרת להתגבר על מכשולים חיצוניים, יכולת להתגבר על התנגדות של קורבן פוטנציאלי. המודל האינטגרטיבי מציג 8. מניע להטרדה מינית 1. יכולת להתגבר על העכבות הפנימיים 2. יכולת להתגבר על העכבות החיצוניים 3. יכולת להתגבר על התנגדות הקורבן והזדמנות או 4 תנאים להתרחשות ההטרדה המינית:

32 תנאי ראשון להתרחשות הטרדה מינית מתייחס למניעים שבבסיס ההטרדה. ממצאי מחקרים שבדקו מניעים להטרדה מינית מצביעים שקיימים מגוון גורמים שעלולים להניע גברים להטריד מינית: צורך מופרז בשליטה, עוררות מינית סוטה, אמונות סקסיסטיות, תפיסות מוגזמות ומעוותות לגבי תפקידי מין וכעס כלפי נשים )שם(. אי לכך, בפיתוח אמפתיה כלפי קורבנות, תוכניות למניעת הטרדה מינית צריכות להתמקד הבהרת חוסר מוסריותה של ההטרדה, שינוי מיתוסים של הטרדה מינית, ושינוי בתפיסות לגבי התוצאות המצופות של הטרדה מינית 1998( Yeater,.)O Donohu, Downs & תנאי שני, לפי המודל האינטגרטיבי, הוא הפחתה בעכבות פנימיים. תנאי מקדים זה מתייחס אל יכולת של מטריד פוטנציאלי להתגבר על עכבות שבדרך כלל מונעים מבני אדם מלפעול על-פי הדחפים האסורים. פחד מענישה, מאובדן מקום העבודה ומפגיעה במוניטין, עשויים להוות גורם מעכב בפני הטרדה מינית. אולם, ישנם בני אדם נעדרי עכבות פנימיים, כגון בעלי הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. בנוסף ישנם מקרים בהם התנהגות מטרידה מונעת על-ידי משיכה מינית, ולאו דווקא על-ידי רצון לפגוע ולהשפיל. במקרים אלה אין חשיבות לגורמים מסירי עכבות. יחד עם זאת במקרים בהם מדובר באנשים, בעלי עכבות, קיומם של מניעים בלבד לא מהווה תנאי מספיק בכדי להביא להתנהגות מטרידה )שם(. תנאי שלישי של התגברות על עכבות חיצוניים מתייחס אל גורמים מצביים, אשר יכולים למנוע או לעודד התרחשות מקרי הטרדה מינית. בולמים חיצוניים אלה מתקיימים בשלושה רבדים: חברתי-תרבותי, ארגוני וסביבת עבודה מיידית. קיומם של תהליכי הגשת תלונה מוגדרים הוא דוגמא לבולם חיצוני ברמה ארגונית )שם(. לראיה, נתונים מחקריים מראים שקורבנות הטרדה מינית מאופיינים במודעות נמוכה לתהליכי הגשת תלונה במקום העבודה ( & O Hare,.)O Donohue, 1998 מכאן נובע שקביעת מנגנונים ותהליכים להגשת תלונה, והעלאת מודעות העובדים לקיומם מהווה צעד חשוב במניעת תופעת ההטרדה המינית 1998( Yeater,.)O Donohu, Downs & משתנה נוסף, שפועל כגורם חיצוני בולם ומעכב, הוא אקלים ארגוני של יחסי עבודה במסגרת התפקיד. נשים שעובדות בארגונים בהם יחסי עבודה חורגים ממסגרת התפקיד, מדווחות יותר על מקרי הטרדה מינית, מאשר נשים שעובדות בארגונים שמאופיינים ביחסי עבודה מקצועיים. אקלים ארגוני של יחסי עבודה

33 לא מקצועיים מאופיין בשימוש במילים גסות, שימוש באלכוהול במסגרת העבודה, ביצוע עבודות שלא כלולות בדרישות התפקיד של העובד )למשל ניקיון המשרד, קנית מצרכים וכו'(, ביטוי רגשות לא נאותים והתפרצויות מצד העובדים, וניצול משאבים ארגוניים )זמן, ציוד משרדי, טלפונים ועוד( לצרכים אישיים. בהתאם לכך, ממתן ומצמצם בהתייחס להטרדות מיניות. שמירה על יחסי עבודה מקצועיים עשויה להוות גורם שמירה על אווירה מקצועית במקום העבודה תורמת למניעת הטרדות מיניות. מאפיין ארגוני נוסף שעשוי למנוע הטרדות מיניות הוא דחיית התנהגויות סקסיסטיות במקומות עבודה. בארגונים בהם אין סובלנות כלפי התנהגויות סקסיסטיות, קיימת סבירות נמוכה יותר להתרחשות של הטרדה מינית. בארגונים, בהם נשים לא מתקבלות כשוות מבחינה מקצועית לגברים, בהם נלקח בחשבון מגדר המועמד בתהליכי קבלה לעבודה וחלוקת משרות בארגונים, נוצר אקלים ארגוני המאפשר השפלה וניצול של נשים באמצעות הטרדה מינית. בנוסף, כפי שמשתמע ממודל חברתי-תרבותי, חוסר איזון מספרי בין גברים ונשים, שנוצר כתוצאה מאפליה על רקע מיני, מהווה קרקע מכינה להתרחשות הטרדות מיניות. מכאן נובע, ששמירה על שוויון בין גברים ונשים ומניעת אפליה על רקע מיני מהווים צעדים חשובים במניעת הטרדות מיניות. שמירה על שוויון בין גברים ונשים ומניעת אווירה סקסיסטית מסייעות במניעת הטרדה מינית. מרכיב רביעי במודל האינטגרטיבי מתייחס להתגברות על התנגדות הקורבן. מרכיב זה מדגיש את חשיבות התפקיד של עמדות והתנהגויות של נשים ומעמדן הארגוני במניעת הטרדה מינית. מודל זה מניח שנשים אשר דוחות תפיסות סטראוטיפיות )ראייה של אישה כפסיבית וכאובייקט מיני(, שמודעות לתופעת ההטרדה המינית, ובעלות מעמד ארגוני גבוה, חוות פחות אירועים של הטרדה מינית. נשים כאלו יודעות לזהות התנהגויות מטרידות, להגיב ולהדוף התנהגויות אלה. בנוסף, יתכן שנשים אלו מקרינות עוצמה אישית, גורם שיכול להרתיע מטרידים פוטנציאלים.